#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הפירוש דמאי? <br>2. מה דינם מדאורייתא? מה תיקנו חז""ל? <br>3. מה צריך להפריש, ומה צריך לתת?<br>4. מה דין פירות שרובם מן ההפקר?"	"1. פירות ע""ה גזרו עליהם שצריך לעשר עוד פעם, כיון שיש ע""ה שלא מעשרים. <br>2. מן התורה הולכים אחר הרוב והרוב מעשרים, תיקנו יוחנן כהן גדול ובית דינו שיעשרו שוב. <br>3. מכיון שהמוציא מחבירו עליו הראיה, לכן לא צריכים לתת לוי/עני מעשר ראשון/עני, אלא תרומת מעשר שאסור באכילה, ולא שייך לומר המוציא וכו', וכן מעשר שני צריכים להעלות לירושלים או לפדות, שזה ג""כ איסור ולא שייך לומר המוציא. <br>תרומה - לא צריך להפריש, שלא נחשדו ע""ה ע""ז, שחטה אחת פוטרת את הכרי, וכן חייבים ע""ז מיתה. <br>4. לא תיקנו חז""ל להפריש מהם מעשר, מדין ספק ספיקא, ספק אם באים מההפקר, ועל הצד שבאים מן השמור, אולי נעשרו. [המשנה הראשונה מונה אלו פירות חזקתם שבאים מן ההפקר]."	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק א/משנה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הם המינים שחזקתם מההפקר - בגליל (ת""ק, רבי יהודה)?<br>2. מה הם המינים שחזקתם מההפקר - ביהודה?"	"1. ת""ק - א. שיתין - תאנים מדבריות. ב. רימין - שיזף. ג. עוזרדין - אגסי בר קטנים. ד. בנות שוח - תאנים לבנות שגדלים ביערות [פעם בשלש שנים]. ה. בנות שקמה - תאנה שמורכבת בערמון. ו. נובלות התמרה - דעה א' - תמרים שלא מתבשלים על האילן לעולם, ותולשים אותם ומניחים זה על זה עד שיתבשלו. דעה ב' - תמרים שהפילם הרוח לפני בישולם. ז. גופנין - ענבים שגדלים בסוף העונה ולא מתבשלים כל צרכם. ח. נצפה - צלף. <br>רבי יהודה חולק על ג' ממינים הנ""ל;  א. על מין א. ששיתן שנותנים פירות פעמים בשנה [דופרה] כן חייבים במעשר. ב. וכן על מין ב. שרימין ממקום ששמו שקמונה כן חייבים במעשר. ג. וכן על מין ה. שבנות שקמה שנתבשלו על האילן עד שהתבקעו מאליהם כן חייבים במעשר - ואין הלכה כרבי יהודה. <br>2. א. האוג - פרי אדום. ב. חומץ. ג. כוסבר."	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק א/משנה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פרט ט' קולות שהקילו חז""ל בדמאי?"	"א. אין לו חומש - הפודה מעשר שני ודאי שלו צריך לתת הקרן והחומש, קרן - מעכב את הפדיון, חומש - אינו מעכב. בדמאי הקילו שרק מה שמעכב שזה הקרן צריך לתת. ב. אין לו ביעור - מעשר ודאי אחרי ג' שנים צריך לבער מביתו כל המעשות ולומר וידוי מעשרות, ובמעשר דמאי לא חייב חכמים סדר הנ""ל. ג. נאכל לאונן - מעשר שני ודאי אסור לאונן, ככתוב ""לא אכלתי באוני ממנו"". מעשר שני של דמאי מותר לאונן. ד. נכנס לירושלם ויוצא - מעשר שני ודאי אחר שנכנס לירושלים א""א לפדותו ולהוציאו חוץ לירושלים, מעשר שני דמאי מותר. ה. מאבדין את מעוטו בדרכים - אם מצא מעשר שני של דמאי בדרך במקום לא משומר, לא צריך לטרוח ולקחתו עמו לירושלים, אפילו הם קצת שאינו טירחא. ו. נותנו לעם הארץ לאכול בירושלים, אע""פ שחשוד על טומאה, ויאכל כנגד מה שנתן ויאכל בטהרה - אע""פ שזה בירושלים, שבמעשר שני ודאי א""א לפדות בירושלים. ז. מחללים אותו כסף על כסף נחשת על נחשת - במעשר שני ודאי א""א לחלל כסף על כסף, רק בסלעים של שני מלכים והסלע השני שיתפס בקדושה יותר חשוב, בדמאי מותר. ח. כסף על נחשת - אפילו שלא מדוחק, שבודאי מותר רק מדוחק. ט. מותר לפדות נחושת על הפירות. לרבי מאיר - אפשר לפדות גם פעם שניה פירות בכסף, לחכמים - פעם שניה צריך לעלות את הכסף ולא לפדות - הלכה כחכמים."	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק א/משנה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. אלו דברים לא גזרו בהם דמאי (5)?<br>2. מאיזה מקום לא גזרו בו דמאי?<br>3. אלו דברים פטורים מדמאי מחמת קדושתם (3)?<br>4. מה דין שמן הפרסמון שעשוי לריח (ב""ש, ב""ה)?"	"1. כשקונה לצורך; א. זריעה. ב. למאכל בהמה. ג. לעבד עורות. ד. שמן להדליק בו נר. ה. שמן לסוך בו כלים. <br>2. מהעיר כזיב לצד צפון לא התקדש כשעלו מבבל, וקדושה ראשונה בטלה.<br>3. א. חלה שהופרשה מעיסה של ע""ה. ב. תרומה שנתערבה בפירות ע""ה, ואין 100 כנגד התרומה, שכולו תרומה. ג. שיירי מנחות של ע""ה שנאכלים לכהנים. <br>4. ב""ש - חייב במעשר מספק, ב""ה - פטור."	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק א/משנה ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. אלו קולות הקילו בדמאי (7)?<br>2. שמן שהאורג סח באצבעתיו, האם חייב בדמאי?<br>3. שמן שהסורק את הצמר נותן בצמר שיהיה קל לסריקה, האם חייב בדמאי?	"1. א. מערבים בו עירובי חצירות ועירובי תחומין. ב. משתתפים בו בשיתופי מבואות. ג. מברכים עליו ברכת המזון. ד. מזמנים. ה. אינו צריך ברכה, ולכן אפשר להפריש ערום. ו. מפרישים בער""ש בין השמשות. ז. אין בעיה אם הקדים מעשר שני לראשון. <br>2. חייב בדמאי, שסיכה כשתיה. <br>3. פטור מן הדמאי."	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק א/משנה ד		
